מיהו סיעודי?

מיהו סיעודי

מיהו סיעודי

מיהו סיעודי?

אדם סיעודי הוא אדם אשר לא יכול לבצע לבדו, או שנזקק לעזרה, בביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות.

 

שש הפעילויות היום יומיות השגרתיות - (A.D.L. Activities of Daily Living) הן:

  1. לקום, לשבת ולשכב - אי יכולת עצמאית של המבוטח לעבור ממצב שכיבה לישיבה ומישיבה לעמידה.
  2. להתלבש ולהתפשט - אי יכולת עצמאית של המבוטח ללבוש או לפשוט פריטי לבוש הן בפלג הגוף העליון והן בפלג הגוף התחתון.
  3. להתרחץ - אי יכולת עצמאית של המבוטח להתרחץ.
  4. לאכול ולשתות - אי יכולת עצמאית של המבוטח להזין את עצמו, (שתיה באמצעות קשית נחשבת שתיה עצמאית).
  5. לשלוט על הסוגרים - אי יכולת עצמאית של המבוטח לשלוט על פעולת המעיים ופעולת השתן. שימוש קבוע בקטטר, בחיתולים או באמצעי ספיגה למיניהם באופן קבוע יכול להעיד על אי שליטה על הסוגרים.
  6. להתנייד - אי יכולת עצמאית של המבוטח לנוע ממקום למקום בכוחות עצמו. היעזרות בקביים, מקל, הליכון או אביזר אחר, מכני או מוטורי או אלקטרוני - לא תחשב כפגיעה ביכולתו העצמאית של המבוטח לנוע. ריתוק למיטה או לכסא גלגלים ללא יכולת הסעתו באופן עצמאי תחשב כפגיעה בניידות.
 

גם אדם המוגדר תשוש נפש נחשב סיעודי!

תשישות נפש - פגיעה בפעילות הקוגניטיבית וירידה ביכולת האינטלקטואלית, הכוללת ליקוי בתובנה ובשיפוט, ירידה בזיכרון וחוסר התמצאות במקום ובזמן, שסיבתם אלצהיימר או צורות דמנטיות אחרות, הדורשות השגחה ברוב שעות היממה, על פי קביעת רופא מומחה.

"הערכה תפקודית" הינה בדיקה המבוצעת על ידי רופא מומחה בתחום הסיעוד, שמטרתה לבחון האם האדם עומד בדרישות הפוליסה ועונה על ההגדרה של מקרה הביטוח. מצב סיעודי הינו מצב תפקודי ולא רפואי. אדם יכול להיות סיעודי בתפקודו אך, בריא ויכול שיהיה מאד חולה, אך לא יוגדר כסיעודי.

 

סיעודי על-פי פוליסות הביטוח

סיעודי ייחשב מי שאינו יכול לבצע 2 או 3 או 4 פעולות מתוך שש פעולות היומיום (לקום ולשכב, ללכת, להתלבש, להתרחץ, לאכול ולשלוט על הסוגרים). כמות הפעולות הנדרשת תלויה בפוליסה שברשות המבוטח, כאשר ישנן פוליסות המחייבות אי יכולת ביצוע של 4 פעולות מתוך ה-6, אחרות מחייבות אי יכולת ביצוע של 3 ואחרות מסתפקות בכך שהחולה הסיעודי אינו יכול לבצע 2 פעולות ולעיתים אף אי קיומה של פעולה אחת (אי שליטה על הסוגרים). המפקח על הביטוח במשרד האוצר ניסה להקל בהגדרת החולה הסיעודי כאשר קבע שאין צורך באי ביצוע מוחלט של הפעולה/ות ומספיק שהמבוטח אינו יכול לבצע בכוחות עצמו לפחות 50% מהפעולה הנמדדת. אך בפועל אנחנו רואים שחברות הביטוח עדיין מפרשות את ההגדרות לחומרה.

 

מי אינו מוגדר סיעודי?

  1. אדם במצב סיעודי מורכב - חולה סיעודי הסובל ממחלות קשות נוספות כגון סרטן או פצע לחץ, ואשר נתון לאחריות קופת החולים במסגרת סל הבריאות. על-פי החוק, החולה ובני משפחתו נדרשים לשלם השתתפות עצמית על אשפוז סיעודי מורכב.
  2. אדם בתהליך שיקום (באשפוז או בקהילה), אשר נתון לאחריות קופת החולים במסגרת סל הבריאות (כולל שיקום נשימתי), וכל עוד אין הוצאות בפועל בגין הטיפול הסיעודי.
  3. תשוש - בהתאם להגדרת משרד הרווחה: "זקן אשר מפאת תפקודו הירוד זקוק לעזרה חלקית בפעולות היומיום". במקרה זה מדובר במוגבלות תפקודית קלה יותר ממצב סיעודי, ולרוב אנשים אלה יכולים לשהות בקהילה. במקרה בו אדם מעוניין בסידור מוסדי, ניתן לפנות למשרד הרווחה לסיוע במימון השהות במוסד לתשושים.

הסיכוי למצב סיעודי עולה עם הגיל: 5% מבני 65-74 מוגדרים כסיעודיים 30% מבני 80 ומעלה מוגדרים כך.

 

כמה זה עולה?

עלות הטיפול באדם הסיעודי משתנה בהתאם למקום בו הוא שוהה:

  • סיעוד בבית – עלותה הבסיסית של העסקת מטפל צמוד (24 שעות ביממה) היא כ- 5,000 ₪. עליה יש להוסיף עלויות מחיה של המטפל (חופשות, ביטוח רפואי, מזון והוצאות שוטפות אחרות). חשוב לציין כי העסקת מטפל בבית מחייבת תנאים נאותים, כולל הבטחת פרטיותו. אשפוז במוסד סיעודי – במימון פרטי - בין 10,000 ל-20,000 ₪ ואף יותר לחודש, לא כולל חיתולים חד-פעמיים ותרופות שאינן בסל הבריאות.
  • אשפוז במוסד סיעודי במימון משרד הבריאות (קוד) - תלוי בהיקף הזכאות, לעיתים נדרשת המשפחה להשתתפות. העלות היא גם פונקציה של איכות המוסד הסיעודי - מיקומו, נראותו, המוניטין שלו, ההיצע והביקוש באותו אזור, דרוג מקום ע"י משרד הבריאות ועוד.
 
מסגרות על-פי רמת התפקוד
רמת תפקוד: עצמאיים (בעלי יכולת כלכלית) תשושי גוף ועצמאיים סיעודיים ותשושי נפש סיעודיים מורכבים
מקום השהות: דיור מוגן בית אבות מוסד(או בית אבות) סיעודי או מחלקה סיעודית בבי"ח או בדיור מוגן בית חולים גריאטרי או מחלקה  גריאטרית בבי"ח
השתתפות בעלות: פרטי לחלוטין משרד הרווחה משרד הבריאות קופת חולים
גורם מפקח: משרד הרווחה משרד הרווחה משרד הבריאות משרד הבריאות
       
מיהו סיעודי

מיהו סיעודי

מיהו סיעודי?

אדם סיעודי הוא אדם אשר לא יכול לבצע לבדו, או שנזקק לעזרה, בביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות.

 

שש הפעילויות היום יומיות השגרתיות - (A.D.L. Activities of Daily Living) הן:

  1. לקום, לשבת ולשכב - אי יכולת עצמאית של המבוטח לעבור ממצב שכיבה לישיבה ומישיבה לעמידה.
  2. להתלבש ולהתפשט - אי יכולת עצמאית של המבוטח ללבוש או לפשוט פריטי לבוש הן בפלג הגוף העליון והן בפלג הגוף התחתון.
  3. להתרחץ - אי יכולת עצמאית של המבוטח להתרחץ.
  4. לאכול ולשתות - אי יכולת עצמאית של המבוטח להזין את עצמו, (שתיה באמצעות קשית נחשבת שתיה עצמאית).
  5. לשלוט על הסוגרים - אי יכולת עצמאית של המבוטח לשלוט על פעולת המעיים ופעולת השתן. שימוש קבוע בקטטר, בחיתולים או באמצעי ספיגה למיניהם באופן קבוע יכול להעיד על אי שליטה על הסוגרים.
  6. להתנייד - אי יכולת עצמאית של המבוטח לנוע ממקום למקום בכוחות עצמו. היעזרות בקביים, מקל, הליכון או אביזר אחר, מכני או מוטורי או אלקטרוני - לא תחשב כפגיעה ביכולתו העצמאית של המבוטח לנוע. ריתוק למיטה או לכסא גלגלים ללא יכולת הסעתו באופן עצמאי תחשב כפגיעה בניידות.
 

גם אדם המוגדר תשוש נפש נחשב סיעודי!

תשישות נפש - פגיעה בפעילות הקוגניטיבית וירידה ביכולת האינטלקטואלית, הכוללת ליקוי בתובנה ובשיפוט, ירידה בזיכרון וחוסר התמצאות במקום ובזמן, שסיבתם אלצהיימר או צורות דמנטיות אחרות, הדורשות השגחה ברוב שעות היממה, על פי קביעת רופא מומחה.

"הערכה תפקודית" הינה בדיקה המבוצעת על ידי רופא מומחה בתחום הסיעוד, שמטרתה לבחון האם האדם עומד בדרישות הפוליסה ועונה על ההגדרה של מקרה הביטוח. מצב סיעודי הינו מצב תפקודי ולא רפואי. אדם יכול להיות סיעודי בתפקודו אך, בריא ויכול שיהיה מאד חולה, אך לא יוגדר כסיעודי.

 

סיעודי על-פי פוליסות הביטוח

סיעודי ייחשב מי שאינו יכול לבצע 2 או 3 או 4 פעולות מתוך שש פעולות היומיום (לקום ולשכב, ללכת, להתלבש, להתרחץ, לאכול ולשלוט על הסוגרים). כמות הפעולות הנדרשת תלויה בפוליסה שברשות המבוטח, כאשר ישנן פוליסות המחייבות אי יכולת ביצוע של 4 פעולות מתוך ה-6, אחרות מחייבות אי יכולת ביצוע של 3 ואחרות מסתפקות בכך שהחולה הסיעודי אינו יכול לבצע 2 פעולות ולעיתים אף אי קיומה של פעולה אחת (אי שליטה על הסוגרים). המפקח על הביטוח במשרד האוצר ניסה להקל בהגדרת החולה הסיעודי כאשר קבע שאין צורך באי ביצוע מוחלט של הפעולה/ות ומספיק שהמבוטח אינו יכול לבצע בכוחות עצמו לפחות 50% מהפעולה הנמדדת. אך בפועל אנחנו רואים שחברות הביטוח עדיין מפרשות את ההגדרות לחומרה.

 

מי אינו מוגדר סיעודי?

  1. אדם במצב סיעודי מורכב - חולה סיעודי הסובל ממחלות קשות נוספות כגון סרטן או פצע לחץ, ואשר נתון לאחריות קופת החולים במסגרת סל הבריאות. על-פי החוק, החולה ובני משפחתו נדרשים לשלם השתתפות עצמית על אשפוז סיעודי מורכב.
  2. אדם בתהליך שיקום (באשפוז או בקהילה), אשר נתון לאחריות קופת החולים במסגרת סל הבריאות (כולל שיקום נשימתי), וכל עוד אין הוצאות בפועל בגין הטיפול הסיעודי.
  3. תשוש - בהתאם להגדרת משרד הרווחה: "זקן אשר מפאת תפקודו הירוד זקוק לעזרה חלקית בפעולות היומיום". במקרה זה מדובר במוגבלות תפקודית קלה יותר ממצב סיעודי, ולרוב אנשים אלה יכולים לשהות בקהילה. במקרה בו אדם מעוניין בסידור מוסדי, ניתן לפנות למשרד הרווחה לסיוע במימון השהות במוסד לתשושים.

הסיכוי למצב סיעודי עולה עם הגיל: 5% מבני 65-74 מוגדרים כסיעודיים 30% מבני 80 ומעלה מוגדרים כך.

 

כמה זה עולה?

עלות הטיפול באדם הסיעודי משתנה בהתאם למקום בו הוא שוהה:

  • סיעוד בבית – עלותה הבסיסית של העסקת מטפל צמוד (24 שעות ביממה) היא כ- 5,000 ₪. עליה יש להוסיף עלויות מחיה של המטפל (חופשות, ביטוח רפואי, מזון והוצאות שוטפות אחרות). חשוב לציין כי העסקת מטפל בבית מחייבת תנאים נאותים, כולל הבטחת פרטיותו. אשפוז במוסד סיעודי – במימון פרטי - בין 10,000 ל-20,000 ₪ ואף יותר לחודש, לא כולל חיתולים חד-פעמיים ותרופות שאינן בסל הבריאות.
  • אשפוז במוסד סיעודי במימון משרד הבריאות (קוד) - תלוי בהיקף הזכאות, לעיתים נדרשת המשפחה להשתתפות. העלות היא גם פונקציה של איכות המוסד הסיעודי - מיקומו, נראותו, המוניטין שלו, ההיצע והביקוש באותו אזור, דרוג מקום ע"י משרד הבריאות ועוד.
         
מסגרות על-פי רמת התפקוד
רמת תפקוד: עצמאיים (בעלי יכולת כלכלית) תשושי גוף ועצמאיים סיעודיים ותשושי נפש סיעודיים מורכבים
מקום השהות: דיור מוגן בית אבות מוסד(או בית אבות) סיעודי או מחלקה סיעודית בבי"ח או בדיור מוגן בית חולים גריאטרי או מחלקה  גריאטרית בבי"ח
השתתפות בעלות: פרטי לחלוטין משרד הרווחה משרד הבריאות קופת חולים
גורם מפקח: משרד הרווחה משרד הרווחה משרד הבריאות משרד הבריאות